נגישות יוצאי אסיה ואפריקה להשכלה גבוהה

שאלת הנגישות להשכלה גבוהה התחדדה אצל שרי החינוך ככל שהשאלה הלכה והתמקדה בפערים בין מרכיבי החברה השונים , ובעובדה שרק מיעוט של סטודנטים בני משפחות שמוצאן מאסיה אפריקה למד באוניברסיטאות . סוגייה זו הפכה למקור דאגה גוברת , כפי שניתן ללמוד ממסמכים שונים שהוגשו לשרי החינוך או לממשלה . בשנת 1963 קם מפעל המכינות הקדם אקדמיות . הייתה זו אחת הפעולות הראשונות אשר נועדו לסייע לחיילי צה"ל בני עדות המזרח להשלים תעודת בגרות ולהכינם ללימודים באוניברסיטאות או במוסדות על תיכוניים אחרים . בשנתיים הראשונות השתתפו במפעל זה 60 תלמידים בלבד , אך המכינות הרחיבו את פעולתן בהדרגה , והפכו 9 לאמצעי מרכזי במדיניות הגברת הנגישות להשכלה גבוהה ( ראו פרק . ( 4 בשנת 1965 הוגש לשר החינוך , זלמן ארן , תזכיר הנושא את הכותרת " הכשרת בני 'ישראל השניה' ללימוד . "אוניברסיטאי בתזכיר , שהכין פרופ' חנני , יועץ שר החינוך להשכלה גבוהה , נכתב : "בני ישראל השניה שהנם למעלה מ 50 % , מהישוב בארץ מהווים לא יותר מ 14 % מכלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה . הסיבה העיקרית לכך היא חוסר רקע מתאים בבית ובביה"ס . רוב בני ישראל השניה לומדי...  To the book