פתח דבר

מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית נחשבת ל"סיפור" של הצלחה . במישור הבין לאומי היא נחשבת ל"מעצמה , "מדעית ובמעמדה הלאומי היא נתפסת כמסגרת אשר מאפשרת להגשים חלומות ומאוויים של רבים , לרכישת השכלה גבוהה , ובעקבות כך - גם להגברת יוקרה חברתית . על משמעותה של השכלה גבוהה לחברה ניתן ללמוד משורה של פרסומים : נתוני אבטלה מצביעים על כך ששיעור המובטלים קטן ככל שמתרחבת ההשכלה ; בעלי השכלה של 16 שנות לימוד ויותר מהווים רק שמינית משיעור המובטלים בישראל בהשוואה לאלה שהשכלתם פחותה ; השקעות במחקר ובפיתוח תרמו 419 ' 0 מן הגידול בתוצר בשנות ה 70 וה , 80 והגידול ברמת ההשכלה תרם עד 19 % לתוצר ; 70 % מהפטנטים נשענים על מחקר אוניברסיטאי . נתונים מצטברים אלה שופכים אור על הטענה , שהשקעה במחקר ובהשכלה גבוהה בישראל נושאת פירות גבוהים יותר מכל סוג השקעה אחר . מערכת זו היא למעשה נכס לאומי ואוצר טבע , אשר בו תלויה יותר מכל גורם אחר צמיחתה ופריחתה התרבותית , המדעית והכלכלית של החברה הישראלית . אך לצד ההישגים המרשימים התגלו חולשות והתקבלו החלטות המאיימות על מעמדה ועל הישגיה של המערכת ומסכנות אותה . בחלק מהישגיה ובחלק מ...  To the book