|
|
בסיפורה "מאלאריה" ( נכתב ב ( 1971 האירה ראב את מקורותיו ההווייתיים של השיר "לבי עם טלליך , , "מולדת שכתבה חמישים שנה קודם לכן , ותיארה את ההתנסות ששימשה ביסודו . זוהי דוגמה אופיינית לניסיונה לפרש את שירתה באמצעות האוטוביוגרפיה ה"אוטוכטונית" שלה . היא , אמנם , עושה זאת בעקיפין , מבלי שהקורא , שאינו מכיר את השיר היטב , יחוש בכך . הסיפור יכול ואף נועד להיקרא לעצמו כפרק זיכרונות צבעוני אותנטי - וכזה הוא ביסודו , ללא ספק . עם זאת , נושא הסיפור מסר מיוחד אל הקורא הבקי בשיר . קורא כזה לא יוכל שלא ליצור קשר מידי בין פרשת המעוף הלילי שבשיר לבין תיאור תחושותיה ה"מאניות" של המספרת בילדותה , שעה שהתקפי הצמרמורת המדכדכים והמחלישים של המלריה טרציאנה היו נחלפים בחום של ארבעים מעלות , ועמו - פרצי צחוק , "מצב רוח נפלא" ותחושת כוח , חירות ועליונות . במצב זה , בייחוד אם התמורה התחוללה בשעת הלילה , היתה ראב הילדה או הנערה מפתחת הזיות על ריחוף נישא מעל לצמרות האקליפטוסים ורחובות המושבה ; הזיות , שבהן היא חשה את האוויר שמתחתיה "מוצק" וסולידי ועם זאת ניתן לחצייה או פתוח לתנועה חופשית המסתייעת בכנפיים . היא ...
To the book |
|
|