"הגירוש מגן־בעדן": סיום הדרמה האדיפלית

מסע ההתאהבויות והקונפליקטים בין הורים לבין ילדיהם האדיפליים משתרע על פני תקופה של שנתיים שלוש . תוך כדי שלב זה נכנסת בהדרגה הפעילות המסיימת את הקונפליקט , היוצרת פרוזדור אל חיי השלב הבא בילדות : התקופה החביונית ( מגיל 6 עד גיל 12 שנה לערך . ( המאבק האדיפלי ביחסי אב עם בנו , ואם עם בתה , מגיע לסיום בשלבים , בכיוון של התקרבות והזדהות . הבן מגיע בהדרגה להבנה - בין היתר , הודות להתפתחותו השכלית והכרת מגבלות המציאות - כי לא יוכל לנצח את אביו בתחרות על לב אמו . גם הבת מגיעה להכרה , כי לא תוכל לנצח את אמה בתחרות על לב אביה . לכן הם בוחרים בדרך חדשה - דרך מותאמת ונכונה יותר למהלך התפתחותם : הזדהות עם ההורה מאותו מין ( הבן עם אביו , והבת עם אמה ) כדרך אלטרנטיבית לתחרות , כמו היו אומרים לעצמם : בהיעדר היכולת לנצח ולהכריע - עדיף לנהוג ולחוש כמו האב או האם ( לפי מין הילד , ( ולהגיע אל ההורה מושא האהבה דרך דמיון וקרבה להורה מושא המלחמה . תהליך הדרגתי זה מעביר את הילד מחוויית הקונפליקט וחרדת הסירוס אל קרבה מחודשת והזדהות . אף שבסיסה הוא הדמיון בזהות המינית - בן עם אביו , ובת עם אמה - פותחת הזדהות זו...  To the book