התור: היענות מובחנת במקום שוויוניות מיכנית

07 ' " , "אחר מספר אחר האבות בקבוצה , "מצאתי עצמי מוטרד בשאלה קשה : כאשר אני חוזר הביתה ונכנס לחדר התינוקות , את מי אני מרים ראשון ? ניסיתי להתחיל לעקוב : אחד כבר שלח ידיים ופיתה אותי , השני רק התבונן בי כשנכנסתי . בפעם אחרת האחד הפנה ראשו אלי , והשני נשאר שקוע בצעצוע . האם לקבוע תור ולהרים כל יום אחד אחר לפי סדר קבוע ? האם לרשום כל יום על פתק ולהקפיד שווה בשתה ? האם להתעלם מהתור ומעקרון השוויון ולפנות אל זה שקורא או מגיב לי ראשון " ? סיפור זה ועשרות דומים לו עולים בכל קבוצה מחדש ומעוררים דילמה רבת התרגשות . " תמיד בשעות הצהר"ם תינוק אחד מתעורר ראשון ובוכה , "מרעב מספרת אמא אחרת , "ער שאני ניגשת אליו , מתארגנת ומתחילה להאכיל אותו , כבר השני מתעורר וכבר הוא בוכה . אמא שלי עד"ן נמצאת כל התקופה הזו אתי בבית . עד עכשיו היא ניגשה אליו וארגנה אותו והאכילה אותו . כך שמתי לב , שבמשך כל השבוע האחרון מדי צהר"ם אני לא פנויה לשני להאכיל אותו . מה לעשות " ? היא פונה ושואלת את הקבוצה , "האם לתת את הראשון באופן קבוע - או לפעמים - לאמא שלי , כדי להישאר פנויה עד שהשני יתעורר ? האם לתת לאמא שלי את הראשו...  To the book