כאב הוויתור הזמני

הכאב על הוויתור הזמני של האחד לטובת השני יהפוך להיות בךלוויה מתמיד בהורות לתאומים . אולם הדרך שבה יעבדו זאת ההורים , כיצד יסתייעו זה בזה ויהיו ערוכים לתמיכה הדדית , ולעתים לקבלת תמיכה חיצונית , תקבע יותר מכול את איכות ההורות . סיפר על כך אב בראשית עבודתי עם אחת הקבוצות : "כבר מהיום הראשון שלאחר הלידה ביקשה ממני אשתי שהחזרה הביתה תהיה במונית , על מנת שכל אחר מאתנו ייקח עמו תינוק אחד - ולא מישהו אחר . המון זמן הטרידה אותנו השאלה איך הכרענו מי יחזיק את מי . מן הרגע שעמדנו עם פתקי השחרור על יד האשנב , שבו מוסרים את התינוקות , נלחמנו בעצמנו ולא הכרענו . אשתי עמדה ראשונה , ואני לצדה . האחות מסרה לנו תחילה את הבן , ואשתי ישר דחפה אותו אלי . לקחתי . אחריו קיבלה אשתי את התינוקת , וכך ירדנו למונית . החלוקה הזו נשארה כל הדרך . לא דיברנו על כך . רק ימים מאוחר יותר שאלה אותי לפתע אשתי : יא > ך היה התינוק שלנו בדרך הביתה ; האם זה שעה משהו בקשר שלך אתו לעומת הקשר שלי עם בתנו ? אשתי חששה שמא קרה גם לי מה שקרה לה - הרגשה של החמצה : לא היא הביאה אותן הביתה , אלא אני . מאז היא עקבה בחשדנות אם הוא ( התינו...  To the book