|
|
10 . 01 המיה היא וסררת משלילת תר' ומרדותא היא ופרידא פ ומרודיא ואסוטיא 3 " הומיה היא וסוררת" — ביינה" היא וטעייה ואפי" -ם א ) ג '' א : בכייה ; שגשיא ב ) נ '' א : ומטעיא , וטעיתה השקיע שלפנינו משובץ בקטע דרשני המפרש את הפסוקים במשלי ז 13-7 כמכוונים לפיתויו של יוסף על ידי אשת פוטיפר . מבין הפירושים המדרשיים , השקיע שלפנינו הוא האחד המתפרש בארמית . אפשר שיש בכך כדי לרמוז שאמנם יש לראות בארמית בכלל ובשקיע האמור בפרט את שפת הביאור והפרשנות ( המילולית . '(? 2 לשון תר' משלי שלפנינו מיוחדת : היא מפרשת את המלים על פי הקשרן או על פי מסורת 3 לקסיקאלית שמוצאת מקבילתה רק בתר' משלי . לעומת זאת , נראה כי השקיע משקף תרגום מילולי : המלה "המיה" מתפרשת מלשון 'המי' = השמע קול , ומכאן התרגום בכייה' /" 'בייכה' . ' 5 שרש 'המי' מתורגם במקומות שונים לפנינו כנגזר משרש 'הממ' , וכמוהו כת"י למל"א א 45 , 41 6 ותר' תה' לט . 7 אך יש כאן גם צד ייחודי , שכן השרש 'המי' אינו מיתרגם לפנינו אף פעם אחת 7 ב'בכי' , ובאשר ל'שגשיא' הרי אם לפנינו בינוני פועל ולא שם עצם מופשט , הרי צורה זו יחידאית בארמית . " אשר לתרגום "סררת" ב'ט...
To the book |
|
|