|
|
טו 17 והות שמשא אזלא למסוק וקטמתא הוה והות עידוני שמשא למדנות הות בראשית זוטא שלפנינו בב"ז מובאים שני תרגומים זה בצד זה ללא הבחנה ביניהם . הראשון — כתרגום נ"ש מזעריים , ' ואילו זה המודגש אין לו חבר . מבחינה פרשנית קרובים שני התרגומים לפנינו , בבארם את הצירוף "ויהי השמש באה" במשמע של זריחת החמה , בניגוד לכל שאר המפרשים מלשון שקיעה . מסורתו של השקיע מוצאת מקבילתה בירושלמי בדיון על של הצירוף "לא תבוא עליו השמש" שבדב' כד . 15 וכך אנו ק וראים — "אמי ר' לא : וימנץ ההן קרא 'לא תבוא עליו השמש' — לא תדנח עלוי שמשא , וזימנין דתיפתר לה — לא שמשא . " .. וכן מצוייה מסורת פרשנית זו בספרי לדבי יא — 30 בביאור הפסוק "אחרי השמש" — "מקום שהחמה זורחת" . שונה השקיע מכל יתר התרגומים בהשתמשו בביטוי 'עידוני שמשא' תחת 'שמשא' ובתרגמו את 'עלטה' . 'ערפילא'ב אשר לתרגום זה יש לציין כי שכיחותה המועטת של מזה ושל 'ערפילא' בתרגומים מזה אינה מאפשרת לנו לקבוע את טיבו המדוייק , הן מבחינה הן מבחינה דיאלקטית .
To the book |
|
|