חוק ביטוח בריאות ממלכתי שינה מן היסוד את המבנה הכלכלי של מערכת הבריאות בישראל . הוא קבע את אחריות המדינה למימון של מכלול שירותי הבריאות שהובטחו לכלל תושבי ישראל במסגרת הסל הבסיסי . הוא ייעד לכך מיסים מיוחדים , והטיל את גבייתם על המוסד לביטוח לאומי . הוא קבע את חובת האוצר להשלים את הנדרש לכיסוי העלות של סל השירותים לפי סכום נקוב , שלווה במנגנון של עדכון אוטומטי מדי שנה על פי מדד מיוחד שנקבע בחוק - הוא מדד יוקר הבריאות . מנגנון עדכון נוסף שנקבע כוון לתהליך של הוספה וגריעה של שירותים מסל השירותים הבסיסי , נושא שהוא בעל חשיבות מרכזית לנוכח הקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה הרפואית ועלויותיה הגבוהות . החוק ביטל את העצמאות הכלכלית של קופות החולים , שהיקף הפעילות הכלכלית השנתית שלהן הסתכם בתחילת החוק בסכום של יותר מ 12 מיליארד ש"ח . לצד ההוצאות , איבדו קופות החולים את שליטתן בהיקפם ותוכנם של שירותי הבריאות שהן חייבות לספק לחבריהן לפי סל השירותים הבסיסי . גם הביטוח המשלים הוכפף להסדרה מינהלית על פי החוק . לצד ההכנסות , איבדו קופות החולים את היכולת לגבות דמי חבר . תחת זאת קבע החוק שהגבייה של דמ...
To the book