החיסון נועד למנוע הידבקות במחלה , אך ישנן גם סמכויות בדין שניתן לנקוט לאחר התפרצות מחלה כדי למנוע את התפשטותה . המקור החוקי העיקרי בישראל להפעלת אמצעי כפייה , בקרה ופיקוח בתחום המחלות המידבקות הוא פקודת בריאות העם , . 1940 פקודה זו נחשבת ארכאית ודרקונית מבחינת היחס שבין הסמכויות השלטוניות המוענקות בה לבין האיזון הראוי של אינטרס השמירה על בריאות הציבור עם ההגנה על חירויות הפרט . רבות מהוראותיה אינן עולות בקנה אחד עם רוחו ולשונו של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו , ועם הוראות אחרות בדין הישראלי המגינות על זכויות הפרט . הפקודה קובעת חובה למסור הודעה אינדיווידואלית לרשויות הבריאות לגבי אנשים הנגועים במחלה מידבקת , ועל הודעה זו לכלול פרטים מזהים של החולה . היא נותנת בידי שר הבריאות סמכויות לשעת חירום "אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית , מקומית או . "מידבקת משהכריז שר הבריאות על מחלה מסוכנת מעין זו , הוא מוסמך להורות על "כל ענינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של . "המחלה על פי הפקודה , רשויות הבריאות מוסמכות לנקוט אמצעי חירום מרחיקי לכת , לרבות בידוד...
To the book