חלק א: צדק ובריאות

לשמה . העושה צדק מקיים חיוב , אבל לפנים משורת הדין . העושה משפט מקיים הנוטל עליו על פי דין " . במשפט האנגלי נעזרו , בדומה לכך , בעקרונות של יושר , ( equity ) בבחינת קביים לצדק . לצד מערכת המשפט המקובל ובתי המשפט של המלך באנגליה , התפתחה מערכת משלימה של דיני היושר , שנועדו לתת מענה של צדק מתקן כאשר כללי המשפט המקובל הניבו תוצאות שנראו שרירותיות ולא הוגנות במקרה פרטי . אמרו שמידת היושר היתה כמידת הזרת של הצ'נסלור , שהדברים נפלו תחילה על פי מצפונו . אבל ככל שהתמסדה מערכת היושר , התפתחו עקרונות מנחים שחלו כאשר החלה דווקנית של הכלל המשפטי היתה עלולה להניב תוצאה של עוול , למשל כאשר המקרה שבא לדיון היה בלתי שכיח . הצדק , כעקרון פעולה שעל פיו יש לנהוג בשווה עם בני אדם שהינם שווים , מעורר קושי יסודי , מכיוון שבני אדם אינם ניתנים למדידה שווה ולעולם ניתן למצוא הבדלים ביניהם . השאלה היא אם כן : כיצד לקבוע שבני האדם הינם שווים מבחינה מהותית ? או מתי ההבדלים ביניהם מצדיקים סטייה מעקרון השוויון הפורמלי ? שאלות אלה תלויות בהקשרן . שווים או נבדלים מבחינה מהותית - לאיזה צורך ועניין ? אילו הבדלים מותר לה...  To the book