מבוא

. 241 § ניתן להעלות על הדעת מספר טיפוסי תניות שעשויים צדדים לאמץ , בהתייחס לזכות הביטול על פי החוק : ( א ) הצדדים קובעים שהזכות לביטול מחמת הפרה יסודית נשללת מאחד הצדדים . ( ב ) כמו ב ( א , ( אך השלילה היא הדדית . ( ג ) נשללת מאחד הצדדים זכות הביטול מחמת הפרה לא יסודית . ( ד ) כמו ב ( ג , ( אך השלילה היא הדדית . ( ה ) הצדדים מגבילים , אך לא שוללים , את זכות הביטול ( מחמת הפרה יסודית או לא יסודית . ( ( ו ) הצדדים מרחיבים את הזכות לביטול , מעבר להיקפה בחוק . ( ז ) הצדדים מסכימים , לאחר ההפרה , כי תישלל הזכות לביטול . נוכל לתת , ללא קושי , תשובה חלקית למקרה האחרון , בלי לדון לגופה של הסוגיה . אין ספק שלאחר ההפרה יש בידי הנפגע הכוח לוותר על זכותו לביטול . ביטול החוזה הוא , כידוע , רק אחת משתי אפשרויות הפעולה הנתונות לו . לנפגע נתונה ברירה בין סעדים . חוק החוזים ( תרופות ) אף מסתפק בשתיקה של הנפגע כדי לראותו כמי שהפעיל את ברירת הקיום . י סעיף 8 לחוק . אם ייתכן אובדן הזכות , באמצעות ובעת הפעלת ברירה , אין גם מניעה לאובדן כאמור , באמצעות הסכמה באותה שעה . התייחסות למקרים השונים מחייבת ניתוח...  To the book