סיכום

. 217 § סיכומם של עיקרי הדברים הוא זה = א . תרומת הנפגע לאירוע ההפרה תובא בחשבון , הן לעניין סייג הצדק והן לעניין סייג תום הלב . ב . העובדה שהנפגע , הטוען לביטולו של החוזה , הפר הוא עצמו את החוזה , אינה שוללת ממנו את זכות הביטול . אך כאשר הפרתו תרמה לביצוע ההפרה על ידי הצד שכנגד , עלולה זכות הביטול להישלל ממנו על פי סייגי תום הלב והצדק . ג . היותו של המניע לביטול מניע נפסד אינה שוללת , לפי עמדת הפסיקה , את זכות הביטול . אנו סבורים שהלכה זו ראויה לעיון מחדש . ד . ספק אם ריפוי ההפרה יהיה בו כדי לשלול את זכות הביטול בעקבות ההפרה היסודית , כאשר הוא נעשה מחוץ לתחום הארכה שהמפר זכאי לה , 73 ב ראה פרק ו לעיל , הערה . 90 אם בכלל . אנו בדעה , שהדין הרצוי מצדיק 'שתישלל בדרך כלל זכות הביטול בעקבות הריפוי המלא של ההפרה , אלא אם כן מצביע הנפגע על טעם ענייני מספיק לתוצאה אחרת . ה . שיטתנו אינה מטילה על הנפגע נטל או חובה להנמקת הביטול , אולם , אם בחר הנפגע לציין את עילתו , נראה כי יהיה כבול לעילה שנמסרה , אלא אם כן העילה שציין דומה במהותה לעילה האחרת שהוכחה . לא היה דמיון מספיק בין העילות , יהיה עליו...  To the book