מודל ההשעיה

. 1085 הטענה בדבר השעיית החובה לביצוע החיובים הנוגדים מוכרת כטענת גישה הפוטרת את הנפגע מן הנטל של מתן ההודעה . וזאת , משום שגישה זו יעילה יותר מן הבחינה העסקית . ראה קרמניצר , שם , בעי 71 . 633 ומטבע הדברים , מדובר באובדן בלתי הדיר של זכות זו , בניגוד למודל ההפוך . על זכותו של הנפגע בשיטתנו לשוב ולחדש את זכות הביטול באמצעות מתן ארכה מתאימה , ראה בפרק יג . 72 ראה בפסקה 99 לעיל . 73 בדומה לשילוב הקבוע בדין האמריקאי , ראה להלן הערה . 76 . " exceptio non adimpieti contractus " מודל זה מוכר בקונטיננט , וגם הדין האמריקאי מכיר בטענה . n Common Law אין תוואיה של הטענה חדים לגמרי , שכן יש נטייה לערב בין טענה זו לבין מעשה ביטול . נעיר כבר בשלב זה , כי אין לסווג את זכות ההשעיה ( על פי תבניתה המוכרת כיום של הזכות , דהיינו , הזכות לעכב ביצוע של חיוב כאשר לא קוים חיוב נגדי ) בדין הסעדים , אלא בדין הקיום והביצוע של החוזה , וליתר דיוק - בדיני התנאים . מבחינה זו אין לומר על זכות ההשעיה שהיא מצויה באותה מסגרת נורמטיבית , שבה מצויה זכות הביטול . על אף הבדל עיוני זה , הרי שלאור הקרבה המעשית של זכות זו...  To the book