שירי אבל

בעת אבל על מותו של בן משפחה , היה נהוג לבצע קינות מיוחדות : אנךצ'אס , או אוינאס . המקוננות היו נשים שהתמחו בכך : אנךצ'אךךאס , או אוינךךאס . הקינות אמנם לא תיארו את מותו של האדם עליו מתאבלים , אך תוכנן עצוב ונוגה , ומספר על הגורל המר והחיים האומללים . ככשירים הליריים האחרים , וכמו הקנטיגאס בנושא האהבה , אין קשר בין נושאי הבתים , והבתים אף אינם מופיעים בסדר קבוע . האנךצ'ה שלפנינו ידועה בטטואן . בתחילתה יש שני בתים המקבילים בניסוחם ובתוכנם , המספרים על העשב הגדל , בצבעים שונים בכל בית , ועל עצב ואנחות . החריזה מותאמת לצבע העשב באותו הבית . יתרת הבתים מספרים על הולדתה של בת ללא מזל , ועל הסימנים הקודרים בטבע ביום בו נולדה . rn & ri פורח בגונים ללב ; את לבי פולח סבל ומכאוב . rntori פורח שמה ומצהיב ; את לבי בלי הרף אנחה תכאיב . : ילדתני 1-T אמא T ? עת ליל אפל שח , לא XT 1 או גבר , וכלב לא נבח . vive con dolor . y este , mi corazon , y dan de color Ya crecen las hierbas  To the book