הדעה המקובלת כיום במחקר היא כי ה"תוספות" החלו בבית מדרשו של רש"י בצרפת בראשית המאה השתים עשרה לאחר פטירתו , וכי יש קשר הדוק בין פירושו לתלמוד ובין עצם התהוותן של התוספות . פירוש זה של רש"י נתפש , בשל ערכו הרב , כסופה של הפעולה הפרשנית השיטתית הרצופה לסוגיה התלמודית . העיסוק בפירושו על ידי התלמידים הוא שהוליד את השיטה החדשה . כך מתאר התפתחות זו א"א אורבך בספרו המפואר "בעלי : "התוספות תלמידי רש"י עסקו בהשלמת פירושי רש"י ובסידור פסקיו וחיבוריו . בעבודות השלמה , הוספה והגהה אלו , נמצאים גם השגות ודברי ביקורת והן ראשיתן של התוספות . תלמידיו הוותיקים של רש"י סיימו את פעולתו ופתחו תקופה חדשה ... בתחילה באו בעלי ה'תוספות' 'לבאר דברי רש"י להוסיף על מה שכתב , 'ופירש אלא שהדברים הלכו והתפתחו והסתעפו עד שהיו לתוספות לתלמוד ולהמשכו ' . נראה כי י"נ אפשטיין החזיק בדעה שונה . הוא לא דן במישרין בשאלת התהוותן של התוספות , אך נגע בה בעקיפין במאמר חשוב שהקדיש לדיון בפעולתו הספרותית של ר' יהודה בן נתן , חתנו של רש"י , ובפירושים לתלמוד , שמקורם , לדעת אפשטיין , בישיבת וורמייזא . הלימוד בישיבה זו היה מאופיין...
To the book