|
|
ברי שאין בכישלון ( הצפוי ) של הטעם הפורמליסטי של קוהרנטיות הכללים - אשר רוב שופטי אהרונוב ראו בו כטעם המרכזי > אם לא המכריע ) - כדי ללמד זכות על הלכת בוקר . אף שכשלעצמו , טעם זה מניח את המבוקש , תוצאת פסק הדין - הפיכת הלכת בוקר על פיה - הינה ראויה , שכן היא תואמת את האיזון הנורמטיבי המיטבי בין ערכי הקניין הנוגעים בדבר בהקשר של תחרות בין בעליה של התחייבות לרכישת מקרקעין לבין נושי המוכר . מתווה הניתוח הנורמטיבי כבר שורטט על ידי שטרסברג כהן , ובהינתן התשתית התיאורטית של סעיף א 3 לעיל , אוכל לסכם נקודה זו בקיצור ולהקדיש גם מילים מספר לשתי שאלות דוקטרינריות העולות מן ההלכה החדשנית ( והראויה ) של עניין אהרונוב . כזכור , השעינה שטרסברג כהן את ההצדקה של הפיכת הלכת בוקר על ההבדל האיכותי בין עניין הקונה לבין עניין המעקל בנכס הנמכר , ועל כך שברוב המקרים המשתייכים לקטיגורית שאנו עוסקים בה כעת תהא הפגיעה ברוכש , אם ייקבע שהנושה יגבר , גדולה לאין שיעור מהפגיעה בנושה אם ייקבע ( כפי שנקבע באהרונוב ) שהוא ניגף לפני הרוכש . עמדה זו תואמת את הניתוח שהצעתי בסעיף א . 3 שטרסברג כהן נזהרת ממתן עדיפות לכתחילי...
To the book |
|
|