|
|
בסעיפים הקודמים דנתי בפירוט בדינים המסדירים את היחסים הקנייניים של בעלי מקרקעין עם הרשות השלטונית . הראיתי כי בניגוד למרשמיה של תפיסת הקניין כריבונות , שימורו של הסטטוס קוו הכלכלי אינו היעד היחיד שדיני הנטילה השלטונית צריכים לקדם . לא חלקתי על חשיבותו של הקניין כאמצעי להגנת הפרט מפני כוח השלטון ; להיפך , הסברתי שגם מי שדוחה את עולם הערכים הליברטריאני שתפיסה זו מקדמת צריך להיות ער לערך החירות של הקניין , ועל כן לחשיבות פועלו של הקניין כאמצעי מרכזי של ביזור הכוח בחברה . עם זאת הסברתי גם שקבלתה של תובנה חשובה זו אינה שוללת את הפנמתם ( הזהירה ) של ערכי האחריות החברתית והצדק החלוקתי בדיני ההפקעות ונזקי התכנון שלנו . מי שמחויב לערכים אלה אינו יכול להרשות לעצמו לפסוח על דינים אלה > או על דיני הקניין בכללותם . ( אסיים פרק זה בהצגה , בקווים כלליים , של החקירה החוקתית המתחייבת מן התפיסה הליברלית של הקניין בהקשרים החורגים מדיני המקרקעין , ובהדגמת פועלה בהקשר של שתי הלכות חשובות . כפי שטענתי בסעיף ג 4 של הפרק השני , גישה מגבילה מדי של זכות הקניין החוקתית עתידה להביא דווקא לידי ניצול שיטתי של בעלי...
To the book |
|
|