פתח־דבר

התנהגות אנושית בכלל , ופעילות רפואית בפרט , כרוכות בסיכונים , קרי , באי ודאות לגבי התוצאות ובאפשרות להיחשפות לאובדן , לנזק או להפסד . ניהול סיכונים הינו פעילות מתמשכת שמטרתה לפתח יכולות למניעת סיכונים אפשריים או להפחתתם . ניהול סיכונים ברפואה מוגדר בפעילויות קליניות ומנהליות שבתי חולים וארגוני בריאות נוקטים במטרה לזהות , להעריך ולהפחית את הסיכונים לפגיעות במטופלים . סיכון בפעילות רפואית וחבות משפטית של המטפל כלפי המטופל והחברה מוכרים משחר ההיסטוריה , אך הטיפול בכשלים רפואיים הינו חדש יחסית . ניהול סיכונים התפתח בתחומי התעשייה והתחבורה הרבה לפני שאומץ בתחום הרפואה . ניהול סיכונים ברפואה החל להתפתח בארצות הברית בשנות השבעים של המאה העשרים , בעקבות המשבר שחל שם באותן שנים בנושא הביטוח הרפואי . אכן , בתחילת דרכו שימש ניהול הסיכונים אך ורק אמצעי לפיקוח על תביעות שהיוו מקור דאגה לקלינאים ולארגוני הבריאות בארצות הברית . האסטרטגיות המוקדמות של ניהול סיכונים התמקדו בניסיון לערוך רפורמות במערכת המשפט ולהקטין את גובה הפיצוי שיינתן לנפגעים כתוצאה מרשלנות רפואית . אולם בהדרגה הובהר שיש לטפל בבעיות ...  To the book