|
|
ויכוח ארוך שנים קיים בשאלת היחס שבין הצטרפות לאמנות בינלאומיות לבין קיומו של מנהג הנגזר מכללי האמנות . בעבר היו שסברו כי אמנות בינלאומיות כוללות אך ורק הוראות חוזיות בעלות אופי אד הוקי אשר אינן מסוגלות ליצור נורמות כלליות שיש להן פוטנציאל להפוך לדין מינהגי . " כאמור לעיל , גישה זו אינה מקובלת עוד , וכיום מוסכם על הרוב המכריע של מומחי המשפט הבינלאומי כי הוראות רבות באמנות הינן בעלות אופי נורמטיבי כללי או . "יוצר חוק" שאלה אחרת הינה אם ניתן לראות בהצטרפות לאמנה סוג של פרקטיקה , וגם על שאלה זו השבנו כבר בחיוב . מכאן שעיגון באמנה של תביעה לדיג אקסלוסיבי בשטח הים הסמוך או של מוסד החסינות הדיפלומטית יכולים להיחשב כסוג של פרקטיקה שיש להביאה בחשבון בעת בחינת מעמדם המינהגי של הנורמות הרלוונטיות , וסדרה של אמנות - חוזיות או יוצרות חוק - בנושא מסוים עשויות לבסס כלל מינהגי . " השאלה המרכזית בנושא היחס בין כריתת אמנה להיווצרות מנהג היא עם זאת שונה . מדובר בשאלה אם ניתן להסיק מהצטרפות לאמנה כי נתקיים 'היסוד הנפשי' של תחושת מחויבות לכלל , הנחוץ לשם הוכחת מעמדו המינהגי של הכלל ההסכמי ? שאלה זו שנויה ב...
To the book |
|
|