|
|
המנגנונים ליישוב סכסוכים בדרכי שלום שנסקרו בפרק זה התפתחו על רקע צורך פוליטי מסוים - הצורך בהפחתת נטייתן של המדינות לפנות לדרכים אלימות במצבי סכסוך . על רקע זה , יש להבין את הניסיון של מדינות וארגונים בינלאומיים להציע מיגוון רחב ככל האפשר של מנגנונים דיפלומטיים ושיפוטיים לצדדים הפוטנציאלים לסכסוכים בינלאומיים . עם זאת , הצדקה זו לקיומו של ענף יישוב הסכסוכים בדרכי שלום איבדה חלק ניכר מתוקפה לאחר כריתת מגילת האו"ם אשר אסרה כליל על איום או שימוש בכוח . מעבר לכך , הניסיון של מנסחי מגילת האו"ם לא להסתפק בנורמה נגטיבית האוסרת על מלחמות , אלא גם לחייב באופן פוזיטיבי מדינות ליישב את הסכסוכים שלהן בדרכי שלום נכשל , והמשפט הבינלאומי לא השכיל ליצור מנגנונים קונקרטיים אשר יגבילו את הצורך בהשגת הסכמתן של כל המדינות המעורבות בסכסוך לכל אמצעי יישוב סכסוכים העשוי להוביל לפתרונו . מכאן , שבמחצית השניה של המאה העשרים , ובמיוחד מאז סוף המלחמה הקרה בראשית שנות ה 90 של מאה זו , שינה ענף יישוב הסכסוכים בדרכי שלום את ייעודו ממסגרת השואבת את תוקפה מן הצורך למנוע את קיומה של המלחמה למסגרת שנועדה לפעול . doc F...
To the book |
|
|