תהליך הגלובליזציה של המשפט הבינלאומי הפלילי בא לידי ביטוי בכמה אופנים , ובכללם אכיפת הוראותיו המהותיות של ענף משפטי זה הן על ידי בתי משפט מדינתיים והן על ידי בתי דין בינלאומיים ומעורבים . יש הרואים בתהליך זה כמי שמערער על הנחת היסוד של הסדר הקיים , שעל פיה המתרחש בתוך מדינה ריבונית , לא כל שכן מדינה המגדירה עצמה כדמוקרטית , אינו עניין למדינות אחרות לתת דעתן עליו , וכי היא לבדה חינה השופטת הראויה בענייניה . כפי שניווכח להלן , ההתפתחויות בשיח המשפטי הגלובלי , נועדו דווקא לקדם - ולא לקעקע - את השיח המשפטי המדינתי ; המדינה ומוסדותיה השיפוטיים נתפסים עדיין כגורם המרכזי שלו זכות הראשונים לדון ולהכריע במקרים של הפרות חמורות של זכויות אדם ( ושל הדין ההומניטרי ) העולות כדי פשעים בינלאומיים ואשר לביצועם זיקה למדינה השופטת . ברגיל , רק הימנעותה של המדינה הנוגעת בנושא מלאכוף את החוק , תהווה הזמנה למוסדות שיפוטיים של הקהילה הבינלאומית או של מדינות זרות הפועלות כסוכנותיה תוך הפעלת סמכות שיפוט אוניברסלית , לתקן את העוול ולהעמיד לדין חשודים בביצוע פשעים אלה . השימוש בסמכות שיפוט אוניברסלית או בינלאומי...
To the book