אמנות זכויות האדם , בדומה לאמנות בינלאומיות רבות אחרות , מאפשרות למדינות החברות להסתייג מהוראותיהן . אפשרות זו נובעת מן ההכרה כי השונות הרבה בין המדינות מקשה על השגת מכנה משותף מלא בנוגע לכל הזכויות המנויות באמנות . היכולת להסתייג מחלק מסעיפי האמנה הינה אפוא מרכיב חשוב בעידוד ההצטרפות ההמונית אל האמנות מצד מדינות העולם , לרבות מדינות אשר לא היו מצטרפות למשטר ולשיח הנוצר ממסגרתו בלעדיהן . עם זאת , הסתייגויות מאמנות זכויות האדם עלולות להקטין באופן משמעותי את היקף ההתחייבויות שהמדינות המסתייגות נטלו על עצמן ולפגוע , אגב כך , בהגשמת מטרותיהן של האמנות . אכן , מדינות רבות צירפו שורה של הסתייגויות מרחיקות לכת לאמנות זכויות האדם שאליהן הן הצטרפו : כך , למשל , הסתייגה ארצות הברית , בהיקף כזה או אחר , מההוראות הבאות של האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות , אשר אינן תואמות באופן מלא את הדין האמריקני : האיסור של תעמולה למלחמה והסתה לשנאה ( סעיף ;< 20 האיסור של הוצאה להורג של קטינים ( סעיף ;( 6 האיסור של עינויים ( סעיף ;( 7 החובה לאפשר רטרואקטיביות לקולא בפלילים ( סעיף ;< 15 החובה להתייחס באופן מיוחד ל...
To the book