שאלה , שהרבה דנו בה הראשונים , היא : "האיך מקבלים גרים בזמן הזה " ? הטעם לדיון בשאלה זו הוא החשש , שמא אין "בזמן הזה" דיינים הרשאים לגייר . ביסודו של דבר עמדה הסברה — שתידון בהמשך הדברים — כי מדין תורה חייב הגיור להיות בשלושה דיינים מומחים וסמוכים . משנתבטלה הסמיכה , התעוררה השאלה כיצד ניתן לגייר על ידי דיינים שאינם סמוכים י "והקשו ז"ל כיון דמדאורייתא בעי בית דין היכי סגי בלא מומחים הא מן התורה הדיוטות פסולים לדין " ? 373 שם , ע''אה , ח"ג , סי' ג ( והשווה לדברי הפוסק שם , סי' ב . ( אף בתשובה זו הוסיף הפוסק — על הטעם הנוגע לבית הדין — כי לא היה בגיור הרפורמי קבלת מצוות : "דלא יאמרו להנכרי הרוצה להתגייר שצריך לקבל מצות שהם עצמם אינם . "שומרים וכן חזר הפוסק בהערת אגב על שיטתו בדבר פסלות העדים הרפורמיים . זאת כתב הפוסק , בהידרשו לשיטת ראשונים , לפיה טבילה אינה חייבת להיות בדיעבד בפני שלושה . מכל מקום ציין הפוסק , כי צריכים שני עדים להעיד שהיתה מילה וטבילה לשם גרות — ומי שהוא רפורמי , פסול לעדות . 374 רשב"א ליבמות מו , ב , ד"ה דילמא דאיקלעו . 375 סעיף ה . 376 הרשות לדון , שניתנה ע"י ראש הגו...
To the book