|
|
תשובת רדב"ז את שיטות הראשונים השונות , לעניין הדרישה לבית דין בגיור , החילו כאמור הלכה למעשה בפסיקתם רבני תורכיה במאה השש עשרה , תקופת השולחן ערוך . הגם שפסיקתם התייחסה למקרה של שפחות שטבלו , הרי למעשה נדרשו הפוסקים להלכות גיור , מהטעם שנתבאר בהרחבה למעלה . אפשר לסכם ולומר , כי בפסיקתם התגבשה ההלכה , שהדרישה לבית דין בגיור היא לעיכובא , ולא מצאנו בתקופה זו כל תשובה הדוגלת להלכה ולמעשה בהשקפה שמדובר ביסוד הנדרש לכתחילה בלבד . רבני הדור נטו אמנם בפסיקתם לשיטתם של הרי"ף והרמב"ם , אלא שבבואם לפרש את דברי הרי"ף סברו , כי אף לשיטת הרי"ף , הצורך בבית דין הוא לעיכובא . הבחנתו הידועה בסוגיית "מי לא , "טבלה פורשה כמתייחסת להוכחה על גיור קודם , אלא שאותו גיור היה חייב להיות כראוי בפני בית דין של שלושה . לדעת הפוסקים נוקטים למעשה הרמב"ם והרי"ף אותה שיטה בעניין זה . השקפה אחרת מצויה בתשובה של בן אותה תקופה , ר' דוד בן שלמה אבן זמרה , הרדב"ז . המקרה שהועלה בפניו , נגע לדין הגמרא בעניין מי שלקח עבד מן הנכרים , ולפני שהטבילו לשם עבדות הקדים העבד וטבל לשם בן חורין . בגמרא נאמר , כי בסדר אירועים זה קנה ...
To the book |
|
|