|
|
חלקן השווה של המילה והטבילה ביצירת הגיור , משתמע בבירור מסוגיית הגמרא העיקרית העוסקת במעשה הגיור . כנגד דעת רבי אליעזר ורבי יהושע , שסברו כי הגיור יתפוס בדיעבד במעשה אחד , קבעו חכמים : טבל ולא מל , מל ולא טבל — אין גר עד שימול ויטבול . ' לשון דברי חכמים — שדעתם התקבלה להלכה — מורה על חלקן השווה של המילה והטבילה אמנם לפי סוגיית הגמרא , אין חולקים רבי אליעזר ורבי יהושע בגר שטבל ולא מל שהגיור תופס ואילו במל ולא טבל חלוקים הם . עם זאת , אין משתמעת מכך עדיפותה של הטבילה . רבי יהושע ורבי אליעזר למדו מאמהות , כי טבל ולא מל הוא גר , מאחר שלדעתם ניתן ללמוד אפשר מאי אפשר . אולם חכמים חולקים עליהם , ולדעתם אין ניתן ללמוד אפשר מאי אפשר . 156 יתר על כן ; 153 והשווה לקרבן הגר , המובא — כדברי הגמרא בכריתות ח , ב — כדי שהגר יהיה כשר לבוא בקהל . וראה בהרחבה בפרק ה להלן . 154 והשווה : שו"ת חלקת יואב , מהדורה תניינא , סי' ח . אף פוסק זה הסתמך על אותו טעם , כדי להגיע למסקנה דומה , לפיה דין מל ולא טבל אינו שווה לדין טבל ולא מל . גר שמל ולא טבל עדיין הוא כנכרי גמור : "אבל בטבל ולא מל אעפ"י שעדיין לא נעשה גר...
To the book |
|
|