ה. גיור לשם נישואין בדורות האחרונים

סוגיית הגיור , שבה דנו הפוסקים יותר מכל בדורות האחרונים , היא סוגיית הגיור לשם נישואין החל באמצע המאה התשע עשרה — בעת האמאנציפאציה במרכז אירופה — עלתה שאלה זו ללא הפסק , ונראה כי ארבעה תהליכים מרכזיים , הקשורים אהדדי , גרמו .-לכך א . הריבוי הגדול בשיעור הגיור , במיוחד עם ביטול האיסור בארצות רבות על המרת דת . ב . הקשרים החברתיים , שנוצרו בין יהודים ללא יהודים , ובמיוחד השיעור הגבוה של נישואים אזרחיים בין בני זוג מעורבים . ג . הריבוי שחל בשיעורם של יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות . ד . עלייתה של התנועה הרפורמית . השאלה השכיחה שבה דנו הפוסקים , עסקה ביהודי הנשוי בנישואים אזרחיים לנכרייה , וחפץ לשאתה כדת משה וישראל לאחר שהתגייר . שאלת הגיור לשם נישואין עלתה גם לגבי מקרים שהיהודי והנכרית לא היו נשואים בנישואים אזרחיים . כמו כן נידונה שאלת יהודייה המבקשת להינשא לנכרי לאחר שיתגייר . עשרות רבות ואולי מאות תשובות עוסקות בדורות האחרונים בשאלת הגיור לשם נישואין והסתעפויותיה , וקונטרסים מיוחדים חוברו בעניין זה . אף השיבה לארץ ישראל והקמת מדינת ישראל הציבה בעיות ושאלות חדשות , במיוחד בעניין עולים שע...  To the book