ג. "חוץ מדבר אחד" — לכתחילה ובדיעבד

הברייתא בבכורות קבעה . כי אין מקבלים מי שמקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד . האם נאמרו הדברים לכתחילה בלבד , או שמא אף בדיעבד אינו גר מי שקיבל ושייר ? בשאלה זו דנו ארוכות וחלקו הפוסקים בדורות האחרונים , כאשר עניין זה עלה פעמים רבות על הפרק הלכה למעשה . מן הבחינה הלשונית , נראה כי אין לשאלה זו הכרע ברור — גם כשנדייק בלשון "אין . "מקבלין מבחינת הקשר הדברים שבו נאמרה ההלכה , הרי בברייתא ביבמות מושווה הנכרי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד , למי שבא לקבל דברי חברות חוץ מדבר אחד , וכן לבן לוי שבא לקבל דברי לווייה , ולכהן שבא לקבל דברי כהונה — חוץ מדבר אחד . כשם שאין מקבלים את הנכרי , כך אין מקבלים אותם אנשים לחברות , לווייה וכהונה . היו שהסתמכו על 120 ראה , לדוגמה . הרב עובדיה יוסף , "בעיות הגיור , "בזמננו תורה שבעל פה , יג ( תשל"א , ( עמ' כו-כז . הרש"ש בחידושיו לשבת ( שם , ד"ה גייריה ) — בהידרשו לפירוש רש"י — מבחין בין כפירה לבין העדר אמונה : "דכופר לא מיקרי אלא אחר החקירה בכל חלקי הסותר אבל זה לא חקר ולא נוכח אלא שלא היה מאמין . "כר מדברים אלה מסיק הרב עובריה יוסף מסקנות מעשיות : "ולפי זה סתם גר...  To the book