א. הלכת "חוץ מדבר אחד"

קבלת המצוות בגיור חייבת להיות מלאה : "כל הגוים כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצוות שבתורה ... הרי הן כישראל לכל . "דבר כלל יסודי זה בקבלת המצוות לא הובא בתלמוד בניסוח חיובי , אלא בברייתא במסכת בכורות , השוללת קבלת מצוות מסויגת : גוי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו . ר' יוסי בר' יהודה אומר : אפי' דקדוק אחד מדברי סופרים . כשם שאין גיור לחצאין במעשה הגיור , כך אין תנאי ושיור בקבלת המצוות . כידוע , נלמדת כניסתם של גרים לברית מהדרך שבה קיבלו ישראל את התורה בברית סיני . קבלת המצוות של ישראל היתה מלאה : "כל הדברים אשר דבר ה' 89 . "נעשה לפיכך אף קבלת המצוות בגיור היא קבלת כל המצוות . היקש זה נדרש במפורש בספרא , על הפסוק "כאזרח מכם יהיה לכם הגר : " ... ' כאזרח' — מה אזרח שקיבל עליו את כל דברי התורה אף גר שקיבל עליו כל דברי התורה . מיכן אמרו גר שקיבל עליו את כל דברי התורה חוץ מדבר אחד אין מקבלים אותו " ... בספרא מוטעם במפורש , כי חובת קבלתן של כל המצוות ושלילתה של קבלת מצוות משיירת , הן שני הצדדים של אותו מטבע . במקום אחר עמדנו על כך , שהלכה זו נשמטה מדיני גרות בטור ובשולחן ערו...  To the book