בפרק זה נידונה בהרחבה סוגיית הגמרא ביבמות , הדנה בקבלת מצוות בעבד כנעני . בסוגיה זו נעשתה השוואה בין דין עבד לדין גר מחד גיסא , ובין דין עבד לדין יפת תואר מאידך גיסא . מן הראוי להשלים ולהביא אף את עניינה של יפת תואר . אף בהלכות יפת תואר לא נדון , אלא ככל שהדבר דרוש לבירור מהותו של גיור — וכבר הראשונים הקישו מדין יפת תואר לדין הגיור הכללי . בפרשת יפת תואר , הנשבית במלחמה , נאמר : ... וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה . והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה . והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה . דין יפת תואר הוא חידוש , שטעמו מובא בברייתא בקידושין : '" יפת תואר' —לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע : מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות ' . "נבילות ומפרש רש"י : "יפת תואר — משמע מתוך שמתגרה בה יצרו מחמת יופיה התירה לו ובקושי , אלא דמוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטה — בשר מסוכנת שחוטה ואע"פ שהיא מאוסה ; ואל יאכלו בשר תמותות — לאחר שימותו ויהו . "נבלות אם טעמו של ההיתר התבאר בגמרא...
To the book