לאחר שנתבאר תפקידו של בית הדין , מן הראוי לבחון את שני יסודות הגיור האחרים , הנוגעים למתגייר עצמו : קבלת המצוות , שהיא התחייבות הגר ; ומעשה הגיור הנעשה בגופו , היינו המילה והטבילה . השאלה העיקרית היא : האם יש קשר בין המעשה להתחייבות , או שמא לכל אחר מיסודות אלה יש משמעות הלכתית עצמאית ? מהתשובה על שאלה זו אפשר להסיק על מהות הגיור והגדרתו . מן העיון בצדדי שאלת יסוד זו עולה שקבלת המצוות וכן המילה והטבילה משולבות אהדדי בגיור . קבלת המצוות היא , כאמור , התחייבות של המתגייר להתנהג כיהודי , המבטאת מפנה מכריע בהשקפה ובאורח חיים . זו החלטה קשה , הכרוכה מטבע הדברים בלבטים ממושכים . אדם יכול לומר שרצונו להתגייר , אך אפשר שכוונתו זו עדיין איננה סופית . אולם לגיור יש תוצאות חשובות ומיידיות כלפי כולי עלמא , הנובעות מעצם צירוף הגר כשווה זכויות לכלל ישראל , י "כל הגוים כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצות של תורה ... הרי הן כישראל לכל דבר ... ומותרין להכנס בקהל ה' . "מיד זאת ועוד , מי שהתגייר ונעשה יהודי לא יוכל לשוב ולהיות נכרי . שינוי בהשקפת הגר לא יביא לשינוי במעמדו כיהודי . יש צורך אפוא בגמירת דע...
To the book