הגיור — הדרך שבה נכנס הנכרי לכלל ישראל — מעורר מעצם טיבו שאלות במישורים רבים : דתי ולאומי , פילוסופי ופסיכולוגי , היסטורי וחברתי . מטרתו של חיבור זה היא מחקר הלכתי משפטי מקיף של הגיור בדיני ישראל , מתוך מגמה לעמוד על מהותו של גיור . הגיור הוא פעולה משפטית רבת חשיבות . כתוצאה מן הגיור מצטרף המתגייר לדת ישראל ולעם ישראל , ולשינוי זה במעמדו נודעת משמעות — הן אישית , למתגייר עצמו , והן כלפי כל העולם : "כל הגוים כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצות של תורה ... הרי הן כישראל לכל דבר ... ומותרין להכנס בקהל ה' . "מיד שלושה יסודות נקבעו בהלכה כהכרחיים לגיור : קבלת מצוות , מעשה הגיור ובית הדין . על המתגייר לקבל עליו את מצוות ישראל , וכן נכנס הוא לברית במעשה — מילה וטבילה לאיש , וטבילה לאשה . אין הגר מתגייר בינו לבין עצמו , ועל בית דין של שלושה לקבלו . ניתוחם של יסודות גיור אלה , ובחינת זיקתם ההדדית , חיוניים לחקר עיקרו של גיור . בהקשר זה , תחום חקירה חשוב הוא השפעתם של פגמים — בכל אחד משלושת היסודות — על תוקפו של גיור . לשון אחר : אימתי יהיו הליקויים כה משמעותיים , עד שנאמר כי הגיור הוא חסר תוקף...
To the book