|
|
עזי פז היה היו ביצות בארץ - בכאבךה ( אזור מעגן מיכאל ) ובג'לוד ( עמק חרוד , ( בפאליק ( נחל פולג ) ובכוךךני ( מפרץ עכו . ( בבתי הספר לימדו - וייתכן כי באחדים מהם ממשיכים בכך עד היום - כי ביצה היא ארץ מארה וקדחת , אדמתה מבוזבזת ואחת דינה - להיעלם ! ואכן , ראשיתה של ההתיישבות הציונית בארץ הייתה לרוב בשטחי ביצות דווקא . כך נוקזו מרבית הביצות לשטחן יובש בשנות העשרים עד שנות הארבעים של המאה הנוכחית . הן הפכו לנחלת העבר ומשמשות מקור לא אכזב לפרקים בספרי הגיאוגרפיה ולסיפורי זכרונות של חלוצי העלייה השנייה והשלישית . לא נותרו מהביצות אלא תמונות של חלוצים אוחזי טורייה וחבושי כובעים רחבי שוליים , שקועים בבוץ עד מותניהם והם טרודים באחד משלבי הניקוז והייבוש . אולם - עד כמה שהדבר עשוי להישמע מוזר - ביצה היא גם נוף : נוף עשיר , מגוון ורב פנים . כיום נותר , למעשה , רק מקום אחד בארץ שבו נוכל לאמת קביעה זו - שמוךת החולה . אליה יש להוסיף , למעשה , גם את בקעת הבטיח ' ה . בטרם יבשה החולה נם בטרם יובשו הביצות הייתה ביצת החולה הגדולה , החשובה והיפה בביצות הארץ . ביצת החולה כללה את אגם החילה , אשר השתרע על פני...
To the book |
|
|