צבי אילן כשאומרים "חקלאות " ו " ננב , " דומה כאילו אומרים דבר והיפוכו . מה לנגב היבש , המנונב ממים ( וזהו אחד ממדרשי שמו ) ולחקלאות ? בימינו אפשר להניח צינורות רחבי קוטר ולהוליך מים למרחק עשרות ומאות קילומטרים , לקדוח ולשאוב מים מעומק של מאות - ועתה גם אלפי - מטרים . אך מה היה בימי קדם , כאשר אדם צריך היה להסתדר עם מה שהטבע נתן לו , ולנצלו לצרכיו ? דרך אחת הייתה אז לאדם , והיא להימנע בכלל ממגורים באזור שכמות המשקעים הממוצעת בו אינה עולה על 100 מ " מ בשנה . אולם המציאות לא הייתה כזו - בנגב , דהיינו בהר הנגב ובדרומו , חיו אנשים כבר בתקופה הפריהיסטורית ומצויים שרידים מהתקופות הכנענית הקדומה והתיכונה , מהתקופה הישראלית ( הברזל ) וכמובן מהתקופות הנבטית הלניסטית , הרומית , הביזאנטית והערבית הקדומה . כלומר , ידוע על חיי האדם בנגב ועל עיסוקו בחקלאות שם במשך אלפי שנים בתקופות הקדומות . פרטים רבים על כך נתגלו בסקר החירום הארכיאולוגי , הנערך בשנים האחרונות בנגב . עוזי אבנר , למשל , גילה בבקעת עובדה שרידי חקלאות עתיקה הכוללים נם עשרות גרנות , שאליהן הביאו החקלאים בני התקופה הכנענית הקדומה , לפני ל...
To the book