sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
במשך שנים רבות היה מקובל - במיוחד בארצות אירופה - כי האזוב המקראי אינו אלא הטחב : זה הצמח הנמוך , הגדל על גזעי עצים וכותלי בתים , במיוחד בצידם הצפוני המוצל והטחוב . רש"י מתריע נגד ביאור זה וכותב ובפירושו לשמוח י"כ , כ"ב : ( "אזוב - מין ירק שיש לו גבעולין . " אכן , מדברי חז"ל במקומות רבים ניתן להסיק שיש לאזוב גבעולים . כגון : "אזוב שהטביל עצו עם גבעוליו" ( תוספתא פרה י"ב , גי . ( לא "תכן , איפוא , שהאזוב הוא הטחב , שאין לו כלל גבעולים ניכרים , ובוודאי שאין לומר עליו " שהטביל עצי עם גבעוליו . " אבן עזרא בביאורו לפסוק הנ"ל כותב ! "והגאון פירש אזוב מלשון ערבי זעת"ר ובלשון לע"ז אוריקנו , והוא עשב נכבד במיני מטעמים . וזה לא ייתכן , כי הכתוב אומר "עד האזוב אשר יצא בקיר / ולא ידעתי מהו . רק מדרך הסברא אינו עשב תקיף , כי הוא הפך הארז שהזכיר הפסוק . " אבן עזרא לא קיבל הגדרתו של הגאון משום שלא ידע כי האזוב ( ה"זעתר ( " גדל כצמח-בר בבתי גידול שונים , והוא עולה גם בקירות סלעים . זו תופעה שניתן לראותה בכל איזורי ההרים בארץ . האזוב הוא , איפוא , צמח בעל גבעול מעוצה ואומנם הוא נמנה במקרא עם העצים : "ו...  To the book
נאות קדומים בע"מ

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help