ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב

לעומת קורותיהם של עצים אחרים , קלות-משקל הן קורות השקמה , ועמידות ללא ריקבון במשך שנים רבות . ידועים , למשל , ארונות החנוטים במצרים , העשויים עצי שקמה , אשר נשתמרו עד ימינו . אין תימה , איפוא , שההלכה רואה את השקמה כשוות-ערך לארז , ואפילו מועדפת על פניו בתנאים מסויימים ! " המשכיר בית לחברו ונפל - חייב להעמיד לו בית . היה מקורה בארזים לא יקרנו בשקמים . בשקמים — לא יקרנו כארזים . " ( תוספתא בבא מציעא ח CW , ' ובשיקום בניינים דו-קומתיים ; " תחתון הבא לשנות ... לסכך בארזים - שומעין לו . בשקמים - אין שומעיו . ? עליון שבא לשנות ... בארזים אין שומעין לו , בשקמה - שומעיו לו . " ( בבא מציעא קי"ז , ע"ב ) מדוגמאות אלו ברור , שהתייחסות ההלכה לשימוש בארזים ובשקמים בקורות לבניין היא לפי השיקול הענייני בלבד . כגון . אם ירצה לתת בקומה העליונה קורות שקמה במקום קורות הארז שהיו בה לפני ההתמוטטות - "שומעיו לי - " מפני שקורות השקמה קלות-משקל הן , והשימוש בהן יפחית את הסכנה להתמוטטות חוזרת . מכל האמור לעיל מובן , שבעל חנן הגדרי , שר הרכוש אשר מונה על ידי דוד על הזיתים ועל השקמים אשר בשפלה , היה אמון לא רק ע...  To the book