היתרים הלחים אשר לא חורבו

עם התנחלותם של שבטי ישראל בארץ קמו להם מפעם לפעם שופטים , שהנהיגו אותם בקרב בעיתות מלחמה . יחיד ומיוחד בין השופטים הללו היה שמשון , שהצטיין במיבצעי היחיד שלו כנגד הפלשתים , שהיו נוהגים לפלוש אל אזורי ההתישבות הישראלית בכל הזדמנות . מיבצעים אלה פרסמו את שמו של שמשון בכל מושבות פלשתים , וכך עלה בידו לשמור על גבולות ארצו ביעילות מירבית , תוך יצירת הרתעה מתמדת . אחד הסיפורים ממעלליו של שמשון גילה לנו אפרים הראובני במאמרו " היתרים הלחים אשר לא חורבו" " ) לשוננו" י"ב , חוברת א - ב , תש"ג ) . פרטי הסיפור הזה נתחוורו לו לאחר שלמד להכיר את אחד הצמחים המעניינים , הגדל בנחלים רבים בנגב יחד עם הרותם והמלוח , ועל גבעות כורכר וחמרה-חולית בעמק החוף , באיזורים שהיו בתקופת שמשון בידי פלשתים . צמח זה הוא השיח הידוע בשמו הערבי "מתנאן" , ( THYMELAFA . HIRSUTA ( L . ) ENDL . ) . שם זה נגזר מ"תמתין , " או " תמתאן , " הוא יתר האוהל . אכן , אין כמו היתרן להכנת יתרים וחבלים . תחת לאמץ לנו את השם הערבי "מתנאן" הציע אפרים הראובני לכנותו בשם העברי יתרן , כשמו של יתרן בן דישן מבני עשו ( בראשית ל"ו , כ"ו , וכן דברי...  To the book