ייצוגיהן של הנשים מעוצבים באמצעות מסורות , המתפרשות מחדש בדרכים שונות לאורך ההיסטוריה , מתגבשות והופכות לרכיב בארכיון הידע , הקובע מהי ה'אמת' על האשה . אחת המסורות העתיקות הוא ייצוג ה'אשה הנוכרייה / המשמש כדימוי לאשה הזרה , האחרת . חשיבותו של דימוי זה במקרא עשויה להתחדד באמצעות סקירה קצרה על הנתונים במקרא על ייצוגי הנשים , כלומר הנשים המוצגות כדמויות ספרותיות . במסגרת סקירה זו ניתן לראות בבירור את הדפוסים המאפיינים את כל דמויות הנשים , אך גם מאפיינים ייחודיים , המיוחסים בעיקר לנשים ישראליות , או לחלופין , מאפיינים ייחודיים המיוחסים בעיקר לנשים נוכריות . באמצעות אבחנה זו משרטט המחבר המקראי את דיוקנה של האשה הראויה , אשר מתחדד אל מול המודל הזר . ( ראו נספח , עמ' ( 224 א . קוד האמהות וקוד הנשיות אמהות , נוכריות , אך בעיקר ישראליות , הן דמויות הנשים הבולטות ביותר במקרא , כיוון שייעודה הטבעי של האשה הוא האמהות . מאמץ האמהות ממוקד בלידת יורש זכר , או בטיפוח והצלת היורש , כיוון שייעוד האם הוא יסוד השושלת . לפיכך , מאבק האמהות על הגשמת אמהותן מגובה לעתים על ידי האל , או הנביא , באופן שמעצים את...
To the book