הבלשן גודארד והבלשנית הנודעת אנה ויז'ביצקה חיים באוסטרליה . בשלהי המאה העשרים העמידו שניהם יחד גוף מחקר מרשים של השוואת לשונות רבות ורחוקות , בעיקר ניבים ולשונות של ילידי אוסטרליה . גודארד מקשה על הממצאים הנירו פיזיולוגייים בנושא הצבעים מעמדה של בלשן וחוקר תרבות , Goddard 1998 ) עמ' : ( 123 אם אכן התפיסה הבסיסית של ארבעת צבעי היסוד — אדום , ירוק , כחול וצהוב — היא עניין ביולוגי נירולוגי , מדוע שפות רבות רואות צורך להוסיף מושגי צבע ואחרות אינן עושות כן ? זאת ואף זאת : מדוע יש שפות שאינן מבחינות אף בארבעת צבעי היסוד ? גודארד מציע כחלופה את הקוטב הנגדי : הסמנטיקה של מושגי הצבעים אינה יכולה להישען על הסבר נירולוגי . לכל היותר יכולה הנירולוגיה להציע ולהסביר הגבלות מסוימות על הקליטה . על ההסבר לבוא ממקום אחר , מתוך השוואה של שפות רבות ורחוקות זו מזו . כבר בשנת 1996 הציעה ויז'ביצקה , שמוצאה פולני והיא חיה באוסטרליה , להתייחס אל מילות הצבע כאל שמות פרטיים הנלמדים תוך שהם מוסבים על מגוון רב של עצמים . כשם שאתה אומר "משה" בראותך את משה , תלמד לומר "כחול" כשאתה רואה קבוצה מסוימת של דברים . הדברים...
To the book