השפה היא כלי חשיבה וכלי ביטוי . היא מאפשרת לחשוב על העולם ולדבר עליו והיא גם משמשת כערוץ התקשרות ומגע בין בני אדם . היא מצייתת לכללים , אך בה בעת היא מאפשרת גם התבטאות אישית ויצירתית . כיצד מצליחה השפה לנגוע בעולם ולתאר אותו ? אנשים שונים בקצווי תבל מדברים ביניהם ומתארים את העולם איש איש בלשונו , איש איש מזווית הראייה שלו . כיצד מתאפשרים תקשורת מורכבת וחילופי רעיונות בין בני אדם ? כיצד מתאפשר תרגום משפה לשפה ? האם השפה "משקפת" את העולם ? אם כן , כיצד ? ימיהן של תהיות אלה כימיה של החשיבה האנושית . כבר ביוון הקלאסית הקדישו גדולי ההוגים , אפלטון ואריסטו , מחשבה לשאלות בדבר מקומה של הלשון בעולם ובדבר תפקידה בהכרה ובחשיבה . רוב הדיאלוגים של אפלטון עוסקים בבירור משמעותם ומעמדם של מושגים עשירים ורב משמעיים כמו צדק , ידידות , אהבה , שלמות , יופי וכר . דיונים רבים בדיאלוגים אלה נסבים על הפעילות הלשונית המתרחשת תוך כדי השכנוע וההבהרה של רעיונות , ההסכמה , הלימוד וההוראה , וגם על ההתעיה והרמייה בעזרת תעתועי לשון והיגיון . בכל אלה השפה היא כלי מרכזי , ולכן מוצא אפלטון לנכון לברר מה מקור כוחה והשפע...
To the book