פרק שישה עשר על תרומתן של שפות הסימנים למחקר הבלשני

כלי ניתוח בלשניים איפשרו לנו לחקור את המבנה של שפת הסימנים הישראלית באופן שיטתי . המחקר , שעיקריו מובאים בספר זה , הראה ששפה זו היא בעלת מבנה לשוני מורכב ובעלת כללים דקדוקיים ואוצר מילים עשיר , והיא מספקת את כל מגוון הצרכים התקשורתיים של הקהילה המשתמשת בה . מחקרים על שפות סימנים אחרות מראים שמסקנה זו תקפה גם להן . אם כך , שפות סימנים כמוהן כשפות המדוברות : אלו ואלו הן שפות אנושיות , כלומר שפות שהן תוצר של המוח האנושי . וכפי שבלשנים חוקרים שפות מדוברות שונות , כך ייחקרו קרוב לוודאי גם שפות סימנים שונות . כל שפה תורמת להבנתנו את מהותה של השפה האנושית ומעשירה את הידע שלנו בנושא . סביר היה להניח שמחקרים על שפות סימנים , תרומתם תהיה דומה במהותה לזו של מחקרים על שפות מדוברות , כגון עברית , ערבית , סינית , הונגרית , אזרביג'אנית ויופיק אסקימו . אלא שאין הדבר בדיוק כך . בפרק זה נראה ששפות הסימנים עשויות להעניק תרומה ייחודית למחקר הבלשני , תרומה שמחקר של שפות מדוברות בלבד , מגוון ככל שיהיה , לא יוכל לתת . אך כדי להבין תרומה ייחודיה זו של שפות סימנים למחקר הבלשני , עלינו להבין תחילה את מטרת המחקר...  To the book