|
|
המסע ההיסטורי שערכנו בניסיון להתחקות אחר היווצרותה והתפתחותה של שפת הסימנים הישראלית החל בשנות השלושים , השלב שבו נוצר גרעין של חירשים שהחלו להיפגש באופן קבוע . באותו זמן גם נוסד בית הספר הראשון לחירשים בארץ , ששימש מקום מפגש קבוע לאורך זמן לקבוצות של ילדים חירשים . נראה אפוא שבתחילה היו שני מוקדים להתפתחות השפה : הקהילה המתהווה ובית הספר בירושלים . כאשר בגרו תלמידי בית הספר ועזבו את המוסד , הצטרפו רובם לקהילה . תלמידי בתי ספר אחרים שנוסדו בינתיים היו גם הם עתודה לקהילה . כך שלאחר כעשור או שניים כללה הקהילה את חברי הגרעין הראשוני , עולים חרשים שבמשך אותו זמן הגיעו ארצה ובוגרי בתי הספר השונים בארץ . חברי הקהילה שנוצרה הביאו עמם שפות סימנים שונות וצורות סימון שונות , ויחד נוצר כור היתוך לשוני שיצר ישות לשונית חדשה — שפת הסימנים הישראלית . השלבים הראשונים של תהליך זה אינם מחוורים לגמרי . אמנם אפשר לשחזר נטיות מסוימות ולגלות שינויים הן מתוך השוואה עם שפות סימנים אחרות והן מבדיקה של אוצר המילים בפנימייה בירושלים . ניתן להסיק כי השפה החדשה שאלה מילים משפות סימנים אחרות וכי נוצלה האפשרות להבע...
To the book |
|
|