|
|
נתבונן במשפטים הבאים , המודגמים באיור 58 \ . 1 ספר אינדקס א הוא אלתת חפץ ^\ ן . 'הוא נתן לי . 2 . 'ספר בקבוק אינדקס א הוא אלתת חפץ ^ ן . 'הוא נתן לי . 3 . 'בקבוק מסמך אינדקסא הוא אלתת וזפץ r ^; 'הוא נתן לי את . 'המסמך בעברית משפטים אלו נבדלים זה מזה רק בשם העצם המתפקד כמושא הישיר : ספר , כוס ו נייר . בשפת הסימנים הישראלית , לעומת זאת , הם נבדלים זה מזה לא רק במושא הישיר שלהם , אלא גם בפועל עצמו . תבנית כף היד של הפועל שונה ממשפט למשפט . היא נקבעת בהתאם למושא של הפועל . כאשר המושא הוא , 'כוס' היד תהיה בתבנית . ^ כאשר המושא הוא , 'ספר' היד היא בתבנית , ^~ 1 וכשמדובר תבנית כף היד של הפועל היא במסמך לכאורה , נראה הדבר מוזר שטיבו של ^ המושא קובע את צורתו של הפועל , אך למעשה ניתן למצוא דוגמאות לכך גם בעברית . דוגמאות אלו מתבהרות כשמשווים אותן לתרגומן לאנגלית : . 4 לבשתי חולצה . . 5 I put on a shirt . נעלתי נעליים . . 6 I put on my shoes . חבשתי כובע . I put on my hat . 2 קשה לייצג את מבני המסווגים באמצעות מילים בעברית . אנו נייצג אותם באמצעות פעלים כלליים , כגון לתת חפץ , להיות על , לזוז ...
To the book |
|
|