פרק שישי זמנים ואספקטים

בפרק הקודם הראינו שצורות שונות של הפועל , הן בשפת הסימנים והן בעברית , מציינות התאמה לשמות העצם המשתתפים באירוע . בעברית צורות הפועל מציינות לא רק התאמה לנושא אלא גם הבדלי זמן . צורות הפועל אמר , אומר , יאמר , נבדלות זו מזו בציון זמן התרחשות הפעולה 1 עבר , הווה או עתיד . בשפות המדוברות היותר מוכרות לרובנו , כגון עברית , ערבית , אנגלית ושפות אירופיות אחרות , יש נטיית זמן בפועל . משום כך נדמה שתכונה זו היא חלק מטבעה של כל שפה ושפה , וקשה להבין איך שפה יכולה לתפקד בלי נטיית זמן . אך די אם נשווה את נטיית הזמנים בעברית לזו של האנגלית או של הערבית , כדי לגלות שהחלוקה לעבר-הווה-עתיד , הנראית לנו טבעית כל כך , אינה אחידה בכל השפות . מערכת הזמנים באנגלית מורכבת הרבה יותר מזו של העברית . נוסף על ההבחנות של יחסי זמן — עבר / הווה / עתיד — היא מקודדת הבחנות של פעולה בהתרחשותה , ( progressive ) פעולה שהושלמה לפני פעולה אחרת ( perfect ) ועוד . בערבית ספרותית המערכת הבסיסית מקודדת את ההבחנה עבר / לא עבר . צורת ה'לא עבר' מציינת הן הווה והן עתיד ' . יש שפות מדוברות שבהן הפועל אינו נוטה לפי זמנים כלל , ו...  To the book