היימאן קבע , כי מר בר רב אשי היה 'גדול' מרבינא , והתבסס על הנחה מוטעית , כאילו מי שקורא לחברו "מר" היה צעיר ממנו ( ועליה סמך גם בדבריו לעיל , סוף הע' , 19 ומש"כ על כך שם . ( וכבר הודה בכך היימאן עצמו , במקום אחר : 'אך ידוע שגם חבר לחבר קורין "מר '" ( תולדות , עמ' . ( 1031 על הנחה זו התבסס גם א"ה ווייס ( ראה פרק ראשון , נספח ב , על רבה תוספאה , ( כדי להסיק מפניית רבה תוספאה לרבינא בלשון , "מר" שרבינא היה הקשיש שבין השניים . אמנם צדק במסקנתו אך לא מטעם זה , כפי שמפורט כאן . וכבר השיג עליו הלוי ( דורות הראשונים , ח"ג , עמ' , ( 98-97 והביא לכך ראיות מן המקורות ( וניתן להוסיף עליהן ו חולין מג ע"ב , ועוד . ( ובעניין זה הוספנו דברים בחיבורנו : תיזה , עמ' , 127 הע' , 29 ונביא כאן עיקריהם , ונוסיף עליהם . וידועים דברי התוס' לערכין ה ע"א , ד"ה והא מר : 'מכאן משמע דגרסי' , "רבה" [ כיוון ] שלא יאמר אביי "מר" לרבא חבית . אע"ג דאשכחנא דאמר רב יוסף לאביי תלמידו : "מר , דגברא רבה הוא , ידע מאי ... "קאמינא התם שאני , שהבין אביי מה שלא הבינו . 'אחרים ברם , עיין שבביטוי זה מר' ) , דגברא רבה הוא , ' ... ה...
To the book