א. עיון מחדש בעדויות התלמודיות המקובלות במחקר

העדויות העיקריות לתפיסה שרבינא היה תלמידו של מרימר , תומצתו בדבריו של ח' אלבק — לעתים במרומז , כדרכו — ואליהן נתייחס להלן . ואולם , העיון בדברים מורה , שתוקפן של הראיות בעניין זה אינו מוחלט אלא מצטבר : כל אחת מן הראיות דלהל ן היא ראיה שבדיעבד , אך לא לכתחילה . ובדרך אחרת : אמנם כל עדות תואמת את ההנחה שרבינא היה ' תלמידו של , 'רימרמ אך כשלעצמה אינה מוכיחה אותה . יתירה מזו , ניתן להתפלמס על מידת קבילותה של כל אחת מן הראיות בפני עצמה ולהציגה כבלתי הכרחית , שכן היחס העולה מן המקורות תואם באותה מידה אף את ההנחה , שרבינא היה חברו הצעיר של מרימר , וכפוף לו . ומעל לכל , נראה לנו שאפשר להציג ראיות נגדיות , המפריכות את ההנחה שמרימר ורבינא היו רב ותלמידו . ועוד , מתקבל הרושם , שלאו דווקא הראיות המצטברות הן , ( 'לס אך נפטר כ 25 שנה אחריו ( בשנת ( 500 ? ושמא אין זה מקרה שכדוגמה למשא ומתן של רבה תוספאה עם רבינא הוא בחר דווקא בסוגיית יבמות עה ע"ב , שממנה עולה לכאורה שהם היו שווי מעמד ( אך ראה מה שכתבנו על סוגיה זו להלן , ליד הע' 55 ואילך . ( ולקושי נוסף : רבינא נראה כקשיש מרפרם השני ( ראה פרק שמיני ...  To the book