על סף התהום

ב 18 במרס 1993 עברנו , כל המשפחה , לקייפטאון , שכן בדרום אפריקה זזים השגרירים יחד עם הפרלמנט . כאשר הפרלמנט מתכנס , הנשיא והשרים בקייפטאון . זו היתה ההזדמנות להדק את הקשר עם 19 אלף היהודים החיים בעיר זו , המדהימה ביופיה , וגם הזדמנות לחדש את הקשר עם פרנקלין סון וג'אקס חרוואל , שתמיד אזכור להם חסד נעורים , ולבקר , לשיחת היכרות , את שכני בשכונת בישופסקורט , הארכיבישוף דזדמונט טוטו . זו היתה הזדמנות לפגוש גם את בוגרי התוכנית של המכון האפרו אסיאני , שאת רובם טרם הכרתי , ומנהיגים נוספים של הקונגרס , כמו גובאן מבקי וריימונד מאשלבה ( אנשי פורט אליזבט , ( שבילו את כל 27 השנים עם מנדלה באי רובין , ואת רג' ספטמבר , מראשי הארגון בקייפטאון . פסח בקייפטאון . ה"סדר" בביתנו עם אנשי השגרירות , ובסוף השבוע בילוי בצל "הר השולחן" ו"ראש , "הארי שני ההרים המפורסמים של הקייפ . לא רע בכלל . בשבת , 10 באפריל , הלכתי עם הילדים אל נמל קייפטאון , , Water FronrV אותו חלק של הנמל שהפך להיות מרכז הבילויים והעסקים . הלכנו לקולנוע . בדרך חזרה הביתה לבישופסקורט , ב 18 : 00 בדיוק , ביקשתי מפרסי הנהג שיפתח את הרדיו . ...  To the book