מזכרונות שייח' הצוענים מוחמד דיב' סאלים

בשנת 1906 רכבו סבי ובני שבטו על חמורים מירושלים לחברון ושהו בעיר לפרנסתם כשלושה חורשים , אחרי בן חלה סבי ומקץ חודש ימים נפטר . בניו החליטו לקבור אותו בירושלים . הם הניחו אותו בעגלה רתומה לסוסים ונשאוהו לקבורה לבית-הקברות הסמוך לרחוב צלאח א-דין . אחר פטירת סכי איברהים התאספו כל אנשי שבט הצוענים בבית המוח"תאר של אבו-גוש ובחרו את , אבי , עבד בן אברהים סלים זכרונו לברכה למוח תאר . ( אבי ידע קרוא וכתוב דבר שסייע לבחירתו . ( אחרי כיבוש הארץ ע"י האנגלים בשנת , 1920 התגורר אבי ועמו שבט הצוענים באוהלים באזור סעד וסעיד ליד מאה שערים . בחגיגה גדולה שנערכה אצל אחד הצוענים , נטלו חלק גם ערבים ויהודים . אחדים מהיהודים השתכרו ופרצה קטטה המונית במהלכה רגמו הצוענים באבנים את היהודים . באותה שעה עברו במקום רכובים על סוסיהם המושל הצבאי הבריטי מר סטורס ושלישו . הם ראו את אבי כשהוא מחזיר את הצעירים הצוענים לבתיהם ומשליט סדר . המושל הבריטי בקשו לבוא אליו למחרת היום . כששמע אבי את דבריו נפל עליו פחד גדול , אך המושל קיבלו בסבר פנים יפות ומינה אותו רשמית למוח'תאר ואף נתן בידו תעודה המאשרת זאת ( תעודה זו נמצאת...  To the book