העדה הסורית ( אשורית , ( היא אחת מהעדות הקרומות והמענינות ביותר בירושלים . שפתה - היא השפה הסורית העתיקה הקרובה לארמית , אותה דיברו היהודים בתקופת בית שגי , ברשותם המנזר וכנסית סט . מארק בירושלים , הבנוים במקום שהיה לקי אמונתם ביתו של סט . מארק וחדר הסעודה האחרונה . הכנסיה הסורית היא אחת מהכנסיות המונופיזיתיוח שהתפלגו מהכנסיה היוונית אורתודוכסית בועידת חלקדוניה . 451-ב סברוס , הפטריארך של אנטיוכיה , ( 512-518 ) הואשם בכפירה ע"י יוסטיניאנוס ( 518 ) והכנסיה הסורית נרדפה באכזריות בכל רחבי סוריה , ומקץ זמן קצר נותרו הקהילות ללא מנהיגות דתית . nriK הדמויות הבולטות בתקופה קשה זו של רדיפות היה יעקב ברדוס הבישוף של אדסה . ( 542-578 ) פרוש השם ברדוס "לבוש בלויי סחבות" שהיה בבחינת סמל לעניו . לפי המסופר הוא הצליח להסמיך 100 , 000 אנשי כמורה בסתר , אירגן מחדש-את הקהילות הדתיות המפוררות ואחדן סביב הכנסיה הסורית הלאומית , יעקב ברדוס נסתייע למטרה זו כתנועה קנאית של נזירות סוריה סגפנית שקמה באותם הימים . בשל מעמדו ותפקידו ההיסטורי החשוב נושאת הכנסיה הסורית את שמו ( החל מהמאות - ( 8-9-ה "הכנסיה . "היע...
To the book