הכנסיה הארמנית בירושלים

מקדמת דנא חיפש העם הארמני את הקשר עם התנ"ך . החל משנת , 301 משעה שהעם הארמני קיבל עליו את הנצרות היתה תנועה בלתי פוסקת של עולי רגל לירושלים , שגברה לאחר שהנצרות הוכרה כדת רשמית . היא הגיעה לשיאה בשלהי התקופה הביזאנטית במאות , 6-7-ה בעת שהתגבשה בירושלים קהילה ארמנית גדולה ומשגשגת אשר ברשותה היו 70 כנסיות ומנזרים , שרידי הכנסיות ובעיקר הפסיפסים המרהיבים ביופיים , שנחשפו על הר הזיתים ( בכנסיה הרוסית , ( ליד שער שכם ועוד , משמשים עדות לחיי הדת השוקקים של הארמנים בירושלים החל מהתקופה הביזאנטית ועד לכיבוש המוסלמי . מרביתן של כנסיות אלו נהרסו בפלישה הפרסית . 614-ב בראשית התקופה המוסלמית יצאה משלחת של 40 כמרים ארמנים למכה כדי להבטיח את זכויותיהם בירושלים ובמקומות הקדושים . בגנזי הפטריארכיה הארמנית שמורה תעודה המבטיחה את שלומם , בטחונם וזכויותיהם של הארמנים , שנכתבה ע"י עומר בעצמו , תחת שלטון האיסלאם , ירדו מרבית המנזרים מגדולתם וחרבו בהדרגה , ומהם שנתפסו ע"י היוונים אורתודוכסים . ירידת הארמנים בתקופה זו מיוחסת להעדר היכולת לשלוח תרומות מארמניה וכן למיסים הכבדים שהוטלו עליהם ע"י המוסלמים . הקשר...  To the book